רוסליה, או בשמה המלא, רוסליה וילה טובאה, היא זמרת, אמנית ומפיקה ספרדייה מברצלונה (ויש גם לומר רקדנית מדהימה, אייקון אופנה ובעיקר של אומנות המניקור). היא פרצה לתודעה עם הלהיט הראשון שלה "Malamente", השיר הפותח באלבומה השני, ולאחר מכן עם "Con Altura", סינגל ששואב מעולם הרגאטון.
בהסתכלות על שני האלבומים הראשונים שלה ועל הסינגלים ששחררה בשנה האחרונה, ניכר שרוסליה עברה התפתחות. אלבומה הראשון Los Angeles, שיצא ב-2017, הוא על טהרת מוזיקת הפלמנקו, אותה רוסליה למדה מגיל 13. במהותו, הפלמנקו מורכב משלושה אלמנטים בסיסיים: השירה, הנגינה בגיטרה והריקוד. באלבום הזה ביקשה רוסליה לבסס את השורשים המוזיקליים שלה, ולכן השירה היא האלמנט הבולט בו. כך האלבום ממחיש באינטנסיביות את קולה החזק, המלאכי, היציב והנוכח של רוסליה.
הנוכחות של רוסליה באלבום הזה היא נוכחות צעירה, חשופה ממניירות ונאמנה לקונספט. זה בולט מהשיר הראשון באלבום, "Si tú supieras compañero", שבו תחילה נשמעת הקלטה של ילד/ה שלאחר מכן מתחלפת בשירה של רוסליה, מלווה בפריטות גיטרה עדינות ומחיאות כפיים של פלמנקו. הפשטות והניקיון של השיר הזה, כמו כן גם פתיחתו בקול ילדי, יוצרים תחושה של תחילת החיים, של התקדמות, אך סיומו בכלי מיתר צורמים מסמל את הקטיעה של החיים במוות. השיר ממחיש את מחזוריות החיים, כמו האלבום כולו שעוסק במוות. כאשר היא מספרת על האלבום, רוסליה מתארת את השירה כמקום היחיד שבו היא יכולה להביע רגשות מסוימים, שבו היא יכולה לבכות ולהתפרק. היא גם מתארת את עצמה כמבטאת הכאב שנוכח בשיר. ההתפרקות הזאת מורגשת בשיר השני, De Plata, הבולט ביותר באלבום בשבילי. הוא ממחיש יפה, באופן טהור ועוצמתי כיצד מוזיקת פלמנקו נשמעת, כמה נוכחות ורגש יש לקול החזק של רוסליה ולגיטרה בלבד.
אלבומה השני של רוסליה, אשר יצא ב-2018, שם יותר דגש על המניירות האומנותיות ועל האקספרימנטליות. השימוש בפלמנקו הוא כזה שמעלה אותו שלב, שמפתח את המורכבות ואת רוסליה כאמנית. האלבום, "El mal querer" שואב מ, ונבנה סביב הנובלה האוקסיטנית עלומת הכותב מהמאה ה-13, פלמנקה/Flamenca. כל שיר באלבום מהווה פרק בנובלה, כאשר בשירו הפותח, "Malamente", רוסליה שילבה בין השורשים, הפלמנקו, לבין הסאונד האלקטרוני כדי לייצר תחושה של שני קצוות ידועים מראש, תחילתו של סיפור אהבה שאת סופו המר אפשר לחוש מראש. עוד שיר בולט באלבום הוא De aquí no sales, בשמיעה ראשונה הוא קשה לעיכול, ומזכיר את האינטנסיביות שיש באלבום הראשון. השיר נפתח בשכבות של שירה מיללת של רוסליה, לאחר מכן משתלב גם סימפול אופנוע מתניע, והכל ביחד יוצר אי שקט ומתח בגוף. אי אפשר להתעלם מהעובדה שלרוב השירים באלבום הזה יש קליפים מופקים היטב ואסתטיים, אבל אני חושבת שזה שיר שהקליפ צריך להיות בלתי נפרד ממנו.
קשה לתאר את התחושות שהאלבום הזה מעביר בי, אבל אני חושבת שמספיק להגיד שהוא מעביר בי תחושות ברורות בלי שאבין את הליריקה, כדי שזה ישכנע. יש בו מן הרוחניות, הכישוף, יצירת נרטיב, שאפתניות וכישרון מספיק כדי שהשפה לא תהווה מחסום. הוא יצירה מפעימה, המשלבת בין הפופ העכשווי (למשל, סימפול של Cry Me a River של ג׳סטין טימברלייק ב-"Bagdad"), הפלמנקו והסאונד האלקטרוני לתוך סיפור המסגרת הזה שמאפשר קו אחיד, של כשלון סיפור האהבה, בגידה וטרגדיה. השילוב של כל אלו גם אינו מעיב על האופן שבו רוסליה מעבירה רגש, כפי שהצליחה להחיות כאב באלבומה הראשון. הסאונד שנוצר מהפרויקט השאפתני הזה הופך לחתימה של רוסליה, לאותנטיות והחדשניות שלה בו זמנית.
בשנה האחרונה רוסליה הוציאה ארבעה סינגלים, המצליחים ביניהם הם"Yo x Ti, Tu x Mi", ו-"Con Altura". האחרון קיבל תשומת לב בינלאומית והפך ללהיט, עד כדי כך שעל תהליך יצירתו הופק סרטון בחסות הניו יורק טיימס. בסרטון רוסליה מספרת כי רצתה ליצור שיר עם וויב רגאטון קלאסי, שיצליח לשלב בין ראפ למלודיה, וכי לקחה השראה מדאדי יאנקי. בשיתוף פעולה הפיקו היא, הזמר ג׳יין באלווין והמפיק פרנק דיוקס את השיר מסמפול קליפ יוטיוב אקראי, מלודיה מהפנטת והביט הרגאטוני שרוסליה תיארה כבעל כוח משיכה.
התקופה האחרונה ביצירתה של רוסליה מסמלת התרחקות מסוימת משורשי הפלמנקו, התקרבות למחוזות הפופ המובהק, הביטים הכבדים וגם חיפוש אחר סאונד אחר לשחק איתו ולשאוב ממנו השראה. אני כן נהנית מהשירים האחרונים שהוציאה, כך למשל, "Millionaria" ו- "Aute Cuture" יותר נופלים לתוך משבצת פופית ומקפיצה שקשה לא להנות ממנה, אבל פחות שאפתנית בהשוואה לאלבום הקודם. בהתגלגלות העכשווית שלה, רוסליה היא מלכת פופ מובהקת - היא מייצרת להיט אחר להיט, יוצרת שיתופי פעולה, מופיעה בפסטיבלים, ברחבי העולם וב-VMA's - אך שורשיה מוטמעים בעצמה, בייחוד, בחזון, באותנטיות, באמנית שהיא והבסיס השורשי החזק הזה שניתן לראות כבר באלבומה הראשון, יבטיח את המשך היצירה שלה וכפי שהיא תיארה בעצמה, את כוח המשיכה שלה.